טייב נ' מדרפט ישראל (2001) בע"מ ואח'

פסק דין

1. אלו הן העובדות המועלות על ידי התובע בכתב התביעה – עובדות בכל הקשור לטיול אותו הזמין וגם מעלה טענות כנגד הנתבעת 1 (להלן:"הנתבעת") ונגד הנתבעת 2 (להלן:"הפניקס) – הכל כפי שיפורט להלן:

א. א) התובע עם משפחתו וחברים רכשו מהנתבעת טיול לרומניה, הכולל טיולי ג'יפים ברחבי רומניה ואילו הפניקס הינה המבטחת את הנתבעת. מועד היציאה לטיול נקבע ליום 2.10.12 וכרטיסי הטיסה נרכשו מסוכנות נסיעות בשם "פטרה", אשר רכשה עבור הקבוצה את כל חבילת הטיול.

מספר ימים לפני מועד היציאה, נפגשו התובע ומשתתפים נוספים בבית התובע עם הנציג הראשי של הנתבעת, (להלן:"הנציג") אשר הסביר את חשיבות הנסיעה בג'יפים וענה גם על שאלות הקשורות לביטוח לרכבי השטח.

ב) באותה פגישה הדגיש הנציג, שמבחינת ביטוח הקבוצה מסודרת הקבוצה מול הפניקס ועוד ציין, שיש לקבוצה ביטוח עבור ביטול השתתפות עצמית, אך גם הסביר, שבמועד ההחתמה יהיה על הקבוצה להשאיר כרטיס אשראי כביטחון בסכום של 750 יורו לג'יפ. עוד הסביר הנציג, שבעת תקלה או נזק לג'יפ במהלך או בסוף הטיול, תחייב חברת ההשכרה, שהיא שלמה SIXT (להלן:"חב' ההשכרה") את כרטיס האשראי של התובע ותוך שבועיים מהתשלום בצירוף קבלה מסודרת לנתבעת יוחזר התשלום במלואו ויזוכה בחשבון התובע לאור ביטול סעיף השתתפות עצמית.

ג) בעת ההחתמה על שוברי הביטחון נדרש התובע לחתום על סכום של 1,240 יורו ברומניה ולא נותרה ברירה לתובע אלא להסכים לסכום גבוה זה ולטענת התובע, הטעו מדריכי הטיול של הנתבעת את התובע משנאמר לו שתשלום הביטחון עבור השתתפות עצמית הינו סכום של 1,240 יורו ולא 750 יורו.

ב. א) התובע חתם ברומניה מול חב' ההשכרה על הג'יפ שעימו יצא יחד עם הקבוצה לטיול בן חמישה ימים ולאחר כ-3 שעות נסיעה במתווה שהוביל המדריך הישראלי והמדריך המקומי של הנתבעת ותוך נסיעה בשיירה של5 ג'יפים, החל הגי'פ של התובע לקרטע עד כדי עצירה של ממש.

המדריך הישראלי והמקומי הודיעו לחב' ההשכרה שהג'יפ תקול ודרשו רכב חלופי ולמרות שחב' ההשכרה הבטיחה לספק רכב חלופי באותו הלילה – לא סופק הרכב במהלך הלילה וגם לא בבוקר.

ב) למחרת היום, לאחר שעות המתנה במלון מבלי יכולת להמשיך בטיול, בשל אי אספקת הרכב החלופי, נתן המדריך המקומי לתובע את הג'יפ בו הוא נהג – זאת על מנת שלא לעכב את הטיול.

בשעות הלילה ולאחר למעלה מ-24 שעות מאז עצר הג'יפ את המשך נסיעתו, הגיעו נציגי חב' ההשכרה והחתימו את התובע על טפסים בשפה זרה ולאחר מכן התברר לתובע, שהוא בעצם חתם על הודאה בגרימת תקלה, בעוד שהתובע היה סבור שהוא חותם על החלפת הרכב לרכב חלופי.

ג) שבועיים לאחר שרשרת האירועים הנ"ל הופתע התובע לגלות, שחשבונו חויב בסכום של כ- 4,450 יורו מבלי לדעת על מה חויב, אך הוסבר לתובע על ידי חברת האשראי, שהחיובים הם תשלום לחב' ההשכרה ברומניה, תוך צירוף חשבוניות על תשלום נזק ששילם התובע בסך 3,000 יורו ועוד 750 יורו שחויבו בכרטיס האשראי ובנוסף לכך, חויב התובע בסכום של 700 יורו בשני תשלומים של 350 יורו כל אחד ובפעולת החיוב מופיעה חב' ההשכרה ובסה"כ 22,896 יורו.

ג. א) מאחר והתובע סבור, שלא היה מקום לחייב את כרטיס האשראי בסכומים שחויב בהם, הוא פנה לנתבעת וביקש להשיב לו התשלום ששילם ברומניה לחב' ההשכרה בטענה, שהוא זכאי להחזר תשלום זה מכוח הפוליסה המכסה את הנזק ואף מבטלת את ההשתתפות העצמית.

הנתבעת השיבה בחיוב לבקשת התובע והפנתה את התובע אל הפניקס, אך הפניקס טענה, שהביטוח מכסה נזק עד לסכום של 500 יורו ולא כפי שהטעה אותו הנציג באותו מפגש שקיים עם הקבוצה.

לאחר שפניותיו הנוספות של התובע אל הנתבעים לא הביאו לתוצאת השבת הסכום ששילם ברומניה, ביקש התובע בתביעה זו, לחייב את הנתבעת, אשר הפרה את האמון בינה ובין התובע לפצותו בגין נזקיו ובשל ההטעיה ולחייב גם את הפניקס, שכן גם עליה מוטלת החובה לפצותו.

ב) הסכום הנתבע על ידי התובע מהנתבעים הוא בסך של 29,800 ₪, הכולל בחובו: חיוב הנזק בכרטיס האשראי בסך של 18,964 ₪, חיובים נוספים שחויבו מכרטיס האשראי על ידי חב' ההשכרה בסך של 3,620 ₪, עוגמת נפש ואובדן הנאה בסך 5,716 ₪, ואובדן זמן והנאה עד שהוחלף הרכב בחו"ל בסך של 1,500 ₪.

2. הפניקס הוזמנה כחוק ונמסרו לה כתבי בי- דין ביום 17.3.13, אך לא הגישה כתב הגנה וביום הדיון לא טרח להתייצב נציג מטעמה ובאופן כזה, לא העלתה הפניקס גרסה כלשהי אשר תסתור את גרסת התובע לכל אשר התובע מייחס לפניקס.

3. הנתבעת הגישה כתב הגנה, בו היא מתייחסת לטענות התובע ומעלה את הטענות העיקריות הבאות:

א. א) הנתבעת מאשרת, שחב' ההשכרה אכן חייבה את התובע בסך 22,584 ₪, אך לטענת חב' ההשכרה היא חייבה בסכום זה, היות ונגרם נזק חמור למרכב התחתון של הג'יפ בשל נהיגה פרועה של התובע.

חב' ההשכרה אף הציגה בפני הנתבעת תמונות הנזק בג'יפ ואף הציגה את ההסכם בינה ובין התובע המאפשר לה לגבות סכום מעבר למגבלת ההשתתפות העצמית במקרים כאלה.